תוכנית חירום לחיסכון במים: ייקור תעריפים, ייבוש גינות ושעון חול למקלחת הבייתית

"אפתח בעובדה יבשה: אין מים" - כך אמר אתמול שר התשתיות הלאומיות הנכנס, עוזי לנדאו, במסיבת עיתונאים שערכה רשות המים להצגת תוכנית חירום חדשה.

כפי שפורסם השבוע ב-TheMarker, עיקר החידושים בתוכנית כוללים: חלוקת חסכמים (וסתי ספיקה) ל-1.2 מיליון בתים ברחבי הארץ, הקצבת מים מוגבלת לגינון הציבורי-עירוני והטלת "היטל בצורת" על צריכת יתר ביתית.  לנדאו הזכיר את הטענות שהעלה גם קודמו בתפקיד, בנימין בן-אליעזר, כשרמז על אחריות משרד האוצר למשבר הנוכחי, בעיכוב הפרויקטים להתפלת מים.

החסכם הוא אביזר המורכב על פיית הברזים, מפחית את זרימת המים באמצעות הזרמת אוויר ועשוי לחסוך 30%-50% בתצרוכת המים.

במסגרת חוק התכנון והבנייה, בבנייה חדשה חויבו קבלנים לצייד ברזים בחסכמים כתנאי לקבלת טופס אכלוס. ואולם אין חובה גורפת לכך בבנייה קיימת.

בימים אלה, רשות המים בודקת רכישה מרוכזת של אמצעי חיסכון ביתיים: חסכמים, בהקצבה של שניים לכל בית; ושעון חול, שישמש סד זמנים למקלחת הביתית. בכוונת הרשות לצאת במכרזים לחלוקת האביזרים עד יוני.

כמו כן, הרשות הציגה את המגבלות החדשות על ענף הגינון. עיקרן: ייבוש מדשאות פרטיות, קביעת שעות השקייה וימי השקיה למדשאות ציבוריות ועסקיות וקביעת מכסה קצובה לכל רשות מקומית להשקיית אתרי נוף עירוניים. מהלכים אלה נוספים לאיסור שכבר הוטל על שתילת דשא חדש, ולייקור הניכר של תעריפי המים לגינון.

בימים אלה מתנהלים מגעים בין אנשי רשות המים לנציגי השלטון המקומי ופורום 15 הערים הגדולות. זאת במטרה לקבוע את היקף הקצבת המים שיותר לכל רשות.

לפי הערכות, היקף צריכת המים בגינון העירוני היא 180 מיליון קוב בשנה. מגזר זה לא נדרש עד כה לייעל את היקף הצריכה שלו, בניגוד, למשל, למגזר החקלאי. רשות המים צפויה לגייס בקרוב פקחים נוספים ולנסות להיעזר בשירותיהם של פקחי רשות הטבע והגנים ושל פקחים עירוניים, כדי ליישם את מדיניות החיסכון במים.

עוד כוללת התוכנית "היטל בצורת": ייקור המים הנצרכים בתעריף ג', תעריף צריכת יתר ביתית החל מעבר למכסה חודשית של 15 קוב למונה, מ-7.8 שקלים לקוב כיום - לכ-28 שקל. זאת במטרה לצמצם את השימוש העודף במים, בעיקר בקרב בעלי גינות פרטיות.

לפי הערכות, כ-25% מצריכת המים הביתית נצרכת בתעריף ג', ועדכון מחירו נועד לשקף את עלויות המחסור במים במשק.

עם זאת, ייקור התעריף כרוך בתיקון חקיקה, ובשל כך שוקלים ברשות המים ובאוצר לשלבו בחוק ההסדרים למשק. כספי ההיטל יוחזרו לקופת המדינה - ולא להשקעות במשק המים.

התוכנית לצמצום הביקושים תלווה בקמפיין אותו יובילו יועצי התקשורת מוטי שרף ויוסי ודנה. זאת לאחר שהקמפיין הנוכחי - "ישראל מתייבשת" - הביא, לטענת הרשות, להגברת המודעות הלאומית למשבר המים, לירידה של כ-12% בהיקף הצריכה הביתית ולחיסכון של כ-100 מיליון קוב מים.

לקראת היציאה לקמפיין החדש, שילווה בפעילות התנדבותית של תנועות נוער, קבעו ברשות יעד חיסכון נוסף של 10% בצריכת המים במגזר העירוני וירידה של כ-15% בצריכה הממוצעת לנפש.

הנחת היסוד של רשות המים ל-2009 התבססה על תחזית ביקושים שנתית של 1,474 מיליון קוב מים, לעומת היצע נתון של 1,283 מיליון קוב מים בלבד - מחסור צפוי של כ-200 מיליון קוב. ההתמקדות של תוכנית החירום החדשה היא במגזר העירוני, שצורך כמחצית מהמים השפירים המסופקים למשק - 730 מיליון קוב ב-2008.

מבחינת הגדלת ההיצע, הרשות בוחנת את הגדלת ההספק של מתקני ההתפלה הקיימים. מדובר בהעברת מתקני ההתפלה בפלמחים וזה הנבנה בחדרה לעבודה רציפה לאורך כל שעות היממה.

כיום המתקנים מתוכננים לעבוד רק בשעות שבהן תעריפי החשמל נמוכים יחסית, ואינם פועלים בשעות צריכת השיא שבהן מתייקר תעריף החשמל משמעותית. בנוסף, הושלם מהלך ההרחבה של המתקנים ב-57 מיליון קוב מי-ים נוספים, במסגרת מכרז החשב הכללי שהסתיים באחרונה.

הרשות פירסמה אתמול R.F.I (הזמנה לקבלת מידע) להקמת מתקנים להתפלת מי-ים יבילים (ניידים) וליבוא מים. "עונת הגשמים של 2009-2008 היא החמישית ברציפות שבה נרשמים משקעים הנמוכים מהממוצע הרב שנתי", אמר מנהל רשות המים, פרופ' אורי שני.

"לאור העלייה הניכרת בצריכת המים ב-2005-2007, אנו ניצבים בפני גירעון מים של כ-2 מיליארד מ"ק. לכן, בהיעדר עונה גשומה במיוחד, משבר המים ילווה אותנו עד שיפעלו מתקני ההתפלה הנוספים ב-2012-2013", הוסיף.

קישור לכתבה המקורית באתר דה מרקר:
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090407_1076964