אסף אדיב ("העובדים הזרים כאתנן פוליטי", TheMarker, 30.6) הביע אכזבה מההסכם אליו הגיעו משרדי החקלאות והאוצר עם החקלאים בדבר הקטנת מכסת העובדים הזרים בחקלאות. לדידו, הקטנת מכסת העובדים הזרים שעליה הוסכם היא מינורית, והיה מקום להפחית את המכסה בהיקפים גדולים יותר. חקלאות ישראל היא של כולנו ולא רק של החקלאים. כל אזרחי ישראל החפצים בריאות ירוקות והמעוניינים בפריפריה מיושבת ומתפרנסת, צריכים לצדד בקיומה של החקלאות ובפיתוחה.
החקלאות הישראלית נשענה במשך שנים על כוח עבודה לא ישראלי והיא התפתחה באמצעותו. התפתחות החקלאות הישראלית הובילה להתפתחות יישובי הפריפריה ואפשרויות התעסוקה בהם. ב-2003-2008 גדל היצוא החקלאי בכ-60% - גידול משמעותי זה קידם את העוסקים בחקלאות ואת המגזרים הנלווים, ואיפשר את פיתוח ההתיישבות והתעסוקה ביישובי הפריפריה בקו העימות בדרום, באזור הערבה ובשטחים החקלאיים העוטפים את רצועת עזה. ללא חקלאות, לא היתה פרנסה לתושבים באזורים אלה.
ב-2007 אימצה הממשלה את דו"ח אקשטיין שעסק בהקטנת מכסת העובדים הזרים בחקלאות. עם זאת, המשנה לנגיד בנק ישראל ושר החקלאות התבקשו להגיע למתווה מוסכם בדבר הקטנת מכסת העובדים הזרים לשנים הבאות. בתהליך ארוך הגיעו משרדי החקלאות והאוצר, בנק ישראל והחקלאים, לכמה הסכמות שבראשן התפישה כי החקלאות היא של כולנו ולטובת כולנו, ושומה על כל הנוגעים בדבר לשמרה ולאפשר את פיתוחה למען הריאות הירוקות של ישראל, ההתיישבות בפריפריה והשטחים המעובדים.
בהסכם נקבע כי החקלאות הישראלית תעבור שינוי - מחקלאות עתירת עבודה לחקלאות עתירת הון. לפי ההסכם, יוקצו בחמש השנים הקרובות 250 מיליון שקל לפיתוח והטמעה של מיכון שיאפשר להפחית את מספר העובדים הנדרשים לענפי החקלאות. סכום זה יעמוד לרשות חקלאים שירכשו מיכון חוסך כוח אדם, מתוך רשימה של מכונות רלוונטיות. כל חקלאי שירכוש מיכון זה יקבל מענק בגובה של כ-40% מעלות המכונה.
עוד נקבע כי לצד המענקים יוקצו 45 מיליון שקל לשילוב ישראלים בענפי החקלאות ו-30 מיליון שקל נוספים למחקר ופיתוח בנושא טכנולוגיות חלופיות לידיים עובדות. אנו מאמינים כי מעטפת זו תוביל לצמצום הצורך בעובדים זרים לחקלאות. חשוב לציין כי כדי שהתהליך יצליח, עליו להיות הדרגתי, כך שיישמר היקף החקלאות הקיים ומספר העוסקים בענפי החקלאות. נכון להיום, קיימים בישראל רק כ-14 אלף חקלאים עצמאיים פעילים, וכל שינוי דרמטי בענף עלול להקטין את מספרם.
המסמך שנחתם הוא הישג משמעותי שמהותו פיתוחה של חקלאות ממוכנת, תוך הפחתת התלות בעובדים זרים. העיסוק במספר העובדים הזרים שיועסקו בחקלאות ב-2015 הוא פחות מרכזי מהתהליך שאליו החקלאות הישראלית מכוונת. תהליך זה יבטיח את עתידו למען כולנו.
הכותבת היא מ"מ מנהל הרשות לתכנון בתחום חקלאות וכלכלה במשרד החקלאות
קישור לכתבה המקורית באתר דה מרקר:
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090713_1099644
